חדרי ילדים וירטואליים
"חדרי ילדים ווירטואליים" או דיגיטליים אם תרצו, כן זה העולם בו אנחנו נמצאים. כשמדברים על חדר ילדים בימינו, מדברים על אימפריה. העולם הוא שטוח, כפר גלובלי. ממקום למקום אפשר להגיע וירטואלית בזמן אמיתי. חובתנו כהורים לנסות ולפקח על אמצעי התיקשורת של הילדים, כל זמן שגילם מאפשר, ולחנכם להשתמש בתבונה באותם אמצעים כאשר הם גדלים. חדר ילדים הוא לא פחות ממגדל פיקוח הומה של נמל תעופה. מטלפון נייד לכל אחד ועד מחשב.
לכל מחשב היום תוכנת מסרים מיידית, תוכנת טלפוניה, צ`אטים ומה לא. היום יכול ילד להגיע מחדרו לכל מדינה בעולם, לכל מקום בארץ ובקלות, בעלויות נמוכות וכמעט בלי ידע מוקדם. אנחנו כהורים חייבים להיות מעודכנים. ניתן להזמין ברשת כמעט כל דבר, ממוצרים לגאליים פשוטים ועד אלכוהול או סמים. אמצעי התשלום עלול להיות כרטיס האשראי שלנו. הורים חייבים להיות בתמונה. מי שמרשה לעצמו לעצום עיניים, כאילו הניח ארנק מלא בתחנת רכבת מלאת כייסים.
האחריות על שלום הילדים בראש מעיינינו. ביחד עם זה אנחנו רוצים לספק להם את התנאים הטובים ביותר לקשר אנושי, לטכנולוגיות מיחשוב מתקדמות וכל מה שהקידמה מספקת. אבל זה מחייב פיקוח והגנה. מחייב תוכנות הגנה. מחייב להיות בתמונה. אסור להשאיר חדר ילדים כשטח הפקר. חייב להיות מינון גבוה של מעורבות הורית. ואת המעורבות חייבים להנחיל לילדים עוד מגיל 0. מצד שני כדאי לדבר עם הילדים על נושאים מסוימים עליהם אנחנו מחליטים, לדבר בגילוי לב מבלי לגלוש לנושאים בלתי רצויים.
לכן, חייבת להיות מפעם לפעם, באופנים יזומים, כניסת הורים ל"חדר הקודש" דהיינו חדר הילדים. תוך שמירה על הפרטיות ובמיוחד על הפינות שיש לכל ילד. כך לומדים הילדים לשמור על גבולות. הסתירה הקיימת בין האפשרויות שמספק הכפר הגלובלי, הטכנולוגיה, הפרטיות בחדר הילדים לבין החובה ההורית לשמור ולהגן, חינוכי וטכנולוגי. הרצון לפתח את הילד ריגשית וחינוכית עם הקושי לבודד אותו מפני ידע אין סופי, ללמדו טוב ורע על פי השקפתנו כהורים. כל אלה מהווים אתגר קשה. ותמיד תישאר הדילמה: מה קורה מאחורי הדלת הסגורה? יחד עם הזכות לפרטיות.
קראו עוד: חדרי ילדים ונוער
קראו עוד: ארונות ילדים